תקשורת

תקשורת היא אחד הנושאים הכי מרתקים, הכי רחבים, עם פוטנציאל למידה והשתכללות הכי משמעותיים שאני מכיר. תקשורת עומדת בבסיסן של מערכות יחסים עם השפעה עמוקה על טיב הקשר. לא משנה כמה אני משתפר בתחום הזה, תמיד יש מקום לעוד. כמה מחשבות/לקחים בנושא:

תקשורת ממקום אמוציונלי

זו כנראה הטעות שהכי קל לעשות, לתקשר את עצמנו ממקום רגשי. הבעיה המרכזית סביב תקשורת ממקום של כעס/באסה/סערת רגשות היא חוסר פניות לקיומו של צד שני בשיחה. כשאנחנו מגיעים למצב בו אנו צריכים לירות מלל על הצד השני, יכולת ההכלה, לא רק של בן האדם שמעבר לקו, אלה גם לאפשרות שאנו לא צודקים, פוחתת משמעותית. שיחה כזו היא אל האדם ולא איתו. 

אחד התרגילים שאני עושה לעצמי, לפחות כשאני מצליח להתאפק רגע, זה לקחת את עצמי החוצה מן הסיטואציה – פיזית. אני הולך לטיול בשדות או סתם כפי שהקלישאה דורשת, לשתות כוס מים קרים. כשאני נמצא מחוץ למקום הפיזי בו החל הכעס, קל יותר לנשום לרגע. בשלב הבא אני מנהל שיחה בראש עם מי שאני כועס עליו. תחילה אני יורה עליו את המילים ולאט לאט מתרכך ונרגע. לאחר מכן קל יותר להגיע לשיחה ממקום שלו.

מה עכשיו שיחת טלפון

ווטסאפ,סלאק ושאר אפליקציות הצ'אט הכניסו לחיינו נוחות רבה. הן אינטואיטיביות, זמינות ומהירות, אך נקודת הכשל המאוד משמעותית שלהן היא העדר ה"סנטימנט". חוסר היכולת לשמוע את טון הכותב יכול להוביל לתוצאות שליליות. כשאין אפשרות לשמוע טון או לראות מבע פנים, פעמים רבות אנחנו נפרש טקסט בסנטימנט שונה מזה שהכותב התכוון לו.

במקומות שהם לא שיחה שגרתית של העברת מידע או במקומות בהן השיחה עוברת לקונטקסט רגשי, אני מעדיף לעצור ולעבור לשיחת טלפון. כן, הרבה אנשים כבר רגילים לראות בשיחת טלפון מטרד שראוי שיחלוף מן העולם, אבל עד שלא יהיה אפשר להעביר אינטונציה בכתב, קשה לי לראות דרך תקשורת נכונה יותר למצבים עם פוטנציאל רגשי.

תקשורת תחזוקה
התשלום המנטלי הכרוך בהתמודדות עם נושא לא נעים, גבוהה מהתשלום המנטלי הנדרש לדחיית ההתמודדות עד פיצוץ. תקשורת תחזוקה היא כלי מאוד חזק שיכול לשמש כאמצעי מניעה לסיטואציה הזו. תקשורת תחזוקה  היא יצירת מסגרת של שיחות קבועות, גם כשזה מרגיש שאין על מה לדבר. רצוי לשים ביומן פגישה קבועה חוזרת ולהקפיד לערוך אותה. אין לכם נושא עבודה ספציפי, דברו על העתיד, על תחביבים, על ספורט, על אמנות. שתפו את הצד השני בכל דבר שעולה בראשכם. יכול להיות שזה ירגיש לא טבעי בהתחלה, אבל עצם השהייה אחד על אחד בשיח כלשהו, מחזקת את הקשר ומאפשרת הרחבת תחומי השיחה שנוח לגעת בהם בעתיד.


200 – 50

אני זוכר הרצאה של זיו מנדל בה הוא תאר סיטואציה של נתינה במערכת יחסים. כשצד אחד נותן הוא מעריך את המאמץ שלו כ 100% בזמן שהצד השני מעריך את המאמץ של אותה פעולה בדיוק ב 50%. כך נכון גם עבור הצד השני. נוצר מצב בו כל צד חושב שהוא משקיע 100% ומקבל בתמורה 50%. על מנת להגיע למצב שבו כל צד מרגיש שהוא מקבל כשם שהוא נותן, עליו לתת 200% עם צפיה לקבל 50%. 

הנקודה שלקחתי מהרעיון של זיו לעולם התקשורת היא שכל אחד ואחת מאיתנו שופטים כל דבר מנק' מבט אינדיבידואלית ומתוך סט ערכים ואמונות פרטיים. כשאני מבטא משהו שמאוד משמעותי עבורי, לא בהכרח שהצד השני יראה באותו נושא את אותה רמת חשיבות. זו נק' שלכל הפחות ראוי להיות במודעות כלפיה.

מזמין אתכן/ם לשתף תובנות בתחום התקשורת בתגובות/בפרטי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.