שאלות מעצבנות בראיון עבודה

ראיונות עבודה הוא תהליך מתיש, הצורך למכור את עצמי לעולם ירגיש מלאכותי, סוג של משחק שאף אחד לא באמת רוצה אבל כולם חייבים להשתתף בו. הפעם בחרתי לשתף שתי שאלות, אחת מעצבנת ואחת מציקה, לצד תובנה שאני לוקח להמשך הדרך.


"איך אתה מצפה לשלב בין משפחה ועבודה בסטארטאפ"

בפעם האחרונה שחיפשתי עבודה, ישבתי מול CTO של סטארטאפ מעניין, בחור צעיר וסה"כ נחמד. לקראת סוף הראיון הוא שלף את השאלה – "איך אתה מצפה לשלב בין משפחה ועבודה בסטארטאפ?", הוא המשיך בהסבר על כך שעבודה בסטארטאפ כרוכה בשעות עבודה רבות ושאם אצטרף בקושי אראה את הילדים והאישה.
אני לא אוהב את השאלה הזו, מעבר לכך שלאיים על מועמד בעבודה קשה זה מטופש, הבחירות שלי בנוגע לאיזון משפחה-עבודה הן שלי והן פרטיות.

אתה רוצה לוודא שאני מודע לכך שסטארטאפ הוא מקום שדורש שעות עבודה רבות – תאמר בדיוק את זה.
אתה רוצה לציין שבחברה שלכם דורשים לעבוד מהמשרד – תאמר בדיוק את זה.

תשאיר לי לבחור אם זה משתלב או לא בבחירות האיזון-משפחה שאני עושה.


"ספר לי תכונה אחת טובה ותכונה אחת רעה שלך"

כנראה אחת השאלות הכי שנואות אם לא השנואה ביותר בראיונות עבודה, ויש כנראה רק דבר אחד מטופש יותר מלשאול את השאלה הזו – לענות "אני פרפקציוניסט מדי". נו זה הרי מתבקש, שאלה מטופשת, תשובה מטופשת. 
שאלה גרועה או סתם ביצוע לקוי?!
למה בעצם אנחנו ממשיכים לשאול שאלה שכל מועמד יתקשה לענות עליה, הרי אף אחד לא אוהב להוציא את עצמו באור שלילי, בטח לא כשהוא נבחן בראיון עבודה. כנראה שבכל זאת יש שם משהו, אולי רצון לבחון עד כמה המועמד מכיר את עצמו ויודע להעיד על חוזקות וחולשות. אולי הרצון לבחון איך אותן חוזקות וחולשות משתלבות עם הצרכים של הסטארטאפ.
אני כן חושב שהרעיון מאחורי השאלה נבון, אבל הביצוע ממש לא מוצלח. אז אחרי קצת מחשבה בחרתי, לסבב הראיונות הקרוב, לנסח את השאלה קצת אחרת. פחות שלילי, פחות ביקורת עצמית, יותר זורם.

"ספר לי תכונה אחת שאתה אוהב בעצמך ותכונה אחת שהיית שמחה להיות בה טובה יותר"

לשמחתי לא עשיתי יותר מדי ראיונות עבודה בחיי, אך אני בטוח שיש עוד שאלות מעצבנות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.