כל סוף הוא התחלה חדשה

אמל״ק – אני מסיים בעוד חודש את תפקידי ב Package AI ויוצא להרפתקה חדשה.

את הפוסט הזה הייתי אמור לכתוב בעוד חמש שנים, אחרי ש Package AI עשו אקזיט והגיע זמני להמשיך לשלב הבא במסע. אבל החיים כמו שהם יודעים, לא תמיד מצייתים לתוכניות שאנחנו בונים לעצמנו בראש וכל כמה זמן אנחנו מקבלים בעיטה בתחת ששולחת אותנו לכיוון לא צפוי, כך קרה הפעם.

*לפני 4 חודשים*

אני ושירה לוק זילברמן, חברה מימי במדיה מיינד, עושים את השיחה התקופתית שלנו. הפעם, במקום לקשקש על מה כל אחד עשה בתקופה האחרונה בעבודה, שירה משתפת אותי ברעיון לסטארטאפ שהיא בוחנת. אני נדלק מיד על הרעיון ומכריז שאם היא בונה את המוצר אני רוצה להשתתף בבטא (בטא = קבוצה קטנה של משתמשים המקבלת גישה מוקדמת למוצר מאוד בוסרי ובעזרת משוב משתמש, עוזרת לצוות המוצר לשייף ולהביא את המוצר לרמת בשלות המתאימה לכלל השוק). שנינו מסיימים את השיחה בוייב חיובי ועם אמירה שחזרנו עליה פעמים רבות בעבר – ״אנחנו חייבים מתישהו לעשות משהו ביחד״

*לפני 3 חודשים*
״נו, אתה רוצה להצטרף לבטא?״ אומרת לי שירה.
אני מגלה שבחודש האחרון היא והשותף שלה בנו גרסה ראשונית של המוצר והתגובות של משתמשי הבטא חיוביות. אני מתלהב פעמיים, פעם אחת מפני שהמוצר קיים ובקרוב אוכל להשתמש בו ופעם שניה מפני ששירה אשכרה עשתה את הקפיצה למים ומקימה סטארטאפ. אנחנו קובעים סשן אונבורדינג ואני הופך להיות משתמש מספר 8 של המוצר (אונבורדינג = תהליך שבו רושמים משתמש ומדריכים אותו על איך להשתמש במוצר). שירה מנסה לגשש מה הסיכוי שאבוא לעבוד איתה כשכיר אחרי שתגייס כסף. אני מצידי אומר שמ Package AI אמשיך אך ורק כדי להקים סטארטאפ.

*לפני חודשיים ושבוע*
שירה ואני עולים לעוד שיחת בריינסטורמינג על המוצר, כך לפחות הייתי בטוח, עד ששירה אמרה – ״דיברתי עם אמרי, השותף שלי, והוא חושב שאנחנו צריכים לצרף אותך כשותף״

יש רגעים שאתה לא רואה אותם מגיעים, זה היה אחד מהם. הראש נכנס לסחרור של מחשבות. מה זה אומר:

  • לעזוב את Package AI
  • איך אני אומר לזיו המנכ״ל שאני עוזב
  • איך אני מבשר לשונית, הג׳וניורית שגייסתי לפני חודש, שאוטוטו אני לא שם
  • מה זה אומר מבחינת שכר
  • אני בכלל מוכן להיות שותף בסטארטאפ
  • אני מספיק מוכשר להצטרף לצמד השותפים האלו
  • איך יעל תגיב

לפני שאני מספיק לעכל אנחנו קובעים שיחת זום הכרות, הזדמנות לראות אם אנחנו מחפשים את אותו הדבר, מדברים באותה שפה ובכללי אם יש חיבור. חולפים יומיים ואנחנו עולים לשיחה מוצלחת ומחליטים על יום עבודה משותף, קצת להרגיש איך זה להיות יחד באותו החדר. 

ביום חמישי אנחנו נפגשים במשרד של איליה, בעלה של שירה שהסכים לארח אותנו (תודה איליה). בסוף היום התחושה היא סה״כ חיובית, יש כימיה טובה ואנחנו רוצים להמשיך. ברור לי שאני לא יכול לעזוב את Package AI בהתראה של חודש. ואנחנו מחליטים על התראה של שלושה חודשים, במהלכם אעבוד בבקרים ב Package AI ובלילות, בסופי השבוע וכל יום חמישי יחד עם שירה ואמרי. החלטה נוספת היא לקחת חודשיים מתוך השלושה כתקופת ניסיון לשותפות, במהלכה נבחן איך זה לעבוד יחד, לקחת החלטות, להתמודד עם ויכוחים ולראות אם כל הצדדים מעוניינים בשותפות מתוך הבנה שזו שותפות ארוכת שנים. 

היה לי ברור שאני הולך לתקופה אינטנסיבית, אבל יעל שהבינה עד כמה המהלך הזה בוער לי בעצמות, השתלטה על הבית והילדים ואפשרה לי לעבוד כל דקה פנויה ביום. החודשיים האחרונים הרגישו כמו שנה דחוסה במיוחד, אין ספק שלעבוד בשני סטארטאפים במקביל זו חוויה יוצאת דופן. יש לי עוד לכתוב על החודשיים האחרונים, בעיקר על הפחדים שליוו את התהליך, אבל הפוסט הזה כבר די ארוך ואלי כדאי לכתוב פוסט על פחדים ודרכי התמודדות בנפרד.

שלשום הסתיימו להם שני חודשי הניסיון כשכל הצדדים מרגישים שהשותפות נכונה, היום הכרזנו באופן רשמי שאנחנו יוצאים לדרך במטרה להקים את JustTalkTo

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.