האתגר האנושי – אסימטריה של מערכות יחסים

הפרק הזה מוקדש לנק' קושי פרטית שלי. אין לי מושג קלוש אם הקושי הזה קיים באחרים ואם כן עד כמה הוא משמעותי. אני כן יודע, שה"הצורך" לקבל כשם שאני נותן, היא כנראה נק' הכאב משמעותית עבורי סביב מערכות יחסים. הבחירה במילה צורך (לעומת ציפיה) היא בחירה מודעת שכן עם השנים למדתי לא לצפות לסימטריה, אך עם זאת הצורך חזק ממני ומרים את ראשו מפעם לפעם ומעורר מהומה.
בבואנו למערכת יחסים אנחנו רוצים לקבל כשם שאנחנו רוצים להעניק. ישנם מערכות יחסים בהם צד אחד מצפה להעניק משמעותית יותר ממה שהוא מקבל (הורה > ילד) וישנן מערכות יחסים בהם קיימת ציפיה לסימטריה (זוגיות/שותפות).

המסע בעולם הסטארטאפים הוא תהליך של גילוי עצמי, מסע של זיקוק וחידוד שלל החלקים המרכיבים את מי שאני. כשבן אדם נמצא בנקודות קיצון, כל המסביב שעוטף אותו נושר והאני האמיתי יוצא ברמה הכי טהורה שיש. זהו תהליך של גילוי עצמי מהול בטיפול עצמי, מעין רצון להשתפר ולהפוך גרסה נכונה יותר.

בסטארטאפ, אנשים שונים תורמים למאמץ המשותף באופן שונה לפי סט היכולות, התכונות והערכים הפרטיים שלהם. הסיטואציה הזו יכולה ליצור נק' חיכוך סביב המחשבה שאם אני תרמתי מאמץ מסוים (בהתאם ליכולות, התכונות והערכים שלי) אז גם האחר צריך לתרום מאמץ זהה. האכזבה סביב אסימטריה של מאמץ יכולה להיות מתסכלת, אך זו התבוננות לא נכונה.
אנשים שונים רואים בחירות ומאמץ בצורה שונה. המאמץ שאני הגדרתי כקריטי, לא בהכרח נתפס ע"י האחר ככזה. רמת הערך שאני רואה בפעולה שביצעתי היא לא בהכרח אותה רמה הערך שהאחר מייחס לפעולה. אנו נוטים לשפוט את העולם על בסיס סט הערכים הפרטי שלנו, על אף שזה אינו מתקיים על בסיס סט ערכים אחד ויחיד. 

אחד מערוצי היוטיוב שאני הכי אוהב הוא "Impact Theory". הקטע הבא לקוח מפרק מצוין (לינק בתגובות) בו טום מראיין את סדגורו.

סדגורו: האם אתה יכול לסובב את גלגלי העיניים שלך פנימה ולסרוק את עצמך?
טום: לא
סדגורו: קל מאוד להביט החוצה ולראות מה פגום בו, מה לא בסדר בהיא, מה פגום בה. נדרשת יכולת התבוננות משמעותית כדי לבחון מה פגום בעצמך. זוהי רמת פתיחות שחסרה בהרבה אנשים.

התובנה על גישה אופטימלית יותר לכיול צפיות סביב סימטריה של מערכות יחסים, הגיעה בסוף מהתבוננות פנימה, אל האופן שבו יעל ואני מתפעלים את הבית שלנו. אצלנו אין חלוקה של 50% – 50% של כלל המטלות. לחלופין בחרנו בחלוקה בה יעל פעילה יותר באזורי החוזקה שלה ואני פעיל באזורי החוזקה שלי. כך כל אחד תורם למערכת היחסים במקומות בו הוא חזק ומקבל תמיכה במקומות בהם הוא מתקשה. כשמצליחים ליצור איזון בחלוקה מהסוג הזה, נוצרת סימטריה של אסימטריה.

עכשיו נותר רק להצליח לכייל את הציפיות באופן הזה, בשאר מערכות היחסים שלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.